לדלג לתוכן

משרוקית יונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרוקית יונים סינית עשויה מדלעת קטנה

משרוקית יונים (באנגלית: pigeon whistle; בגרמנית: Taubenflöte בתרגום לעברית חליל יונים; בסין המשרוקית נקראת geling 鸽铃 או geshao 鸽哨) היא מכשיר המחובר ליונה כך שהוא פולטת שריקות בזמן מעוף היונה. המשרוקיות היו בשימוש באסיה, במיוחד בסין למטרות בידור, מעקב וכדי להרתיע מתקיפות של עופות דורסים. השימוש במשרוקיות היה נפוץ בעבר, אך עם השנים הוא הרבה פחות נפוץ בגלל העיור והצמצום בגידול היונים בערים המודרניות. גרסה מודרנית של המכשיר נבנתה על ידי המוזיקאי נתנאל מאן, על בסיס דוגמאות הנמצאות במוזיאון פיט ריברס (אנ') שבאוקספורד, אנגליה. מאן הציג את המכשירים המחוברים ליוני מרוץ בפסטיבלים ברחבי הממלכה הבריטית המאוחדת.

תיאור והיסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סכמת התקנת משרוקית יונים על נוצות זנב היונה

  משרוקיות יונים הן מכשירים קטנים המותאמים ליונים הפולטים צליל אאולי (אנ') או שריקה כשהיונה עפה בדומה לצליל המופק כשנושפים בכלי נשיפה כמו חליל, משרוקית וכדומה.[1] הם היו בשימוש נרחב בסין, שם הם ידועים בשם ג'לינג או ג'שאו. לאומנות הכנת משרוקיות יונים יש היסטוריה ארוכה למדי בסין. מתקופת שושלת סונג הצפונית (960-1127). קיים תיעוד המתאר כיצד צבא ממלכת שיה המערבית השתמש בשריקות יונים כאותות צבאיים בעת תקיפת צבא סונג. בעידן שושלת סונג הדרומית (1127–1279), משרוקיות יונים כבר התפשטו בקרב פשוטי העם[2]. בתקופת שושלת צ'ינג (1644-1912) שבה לא היו מלחמות חיילי הצבא הפכו את השימוש במשרוקיות היונים ככלי בידורי שהתפתח מאוד עם השנים. במקביל השימוש במשרוקיות היונים למטרות בידור התפשט ביפן וגם באינדונזיה.[2][3] [4] [5] באופן מסורתי המשרוקיות היו עשויות מבמבוק קל משקל או מדלעת. היו מצמידים אותן לזנב היונים על ידי מוט חיבור דק שמקבעים בין נוצות הזנב, מבלי לגרום נזק ליונים.[3] המשרוקיות משמשות להרתעת עופות דורסים, כאמצעי בידור וכאמצעי לבעלי היונים לזהות את להקות היונים שלהם.[3][1] בטייוואן השתמשו במשרוקיות יונים שהותקנו על יוני מרוץ והיו גם בשימוש הצבא האמריקאי.[3] יוני הדואר ששימשו את הבנקים בפקין להעברת דוחות, צוידו במשרוקיות מורכבות במיוחד שהיו מגולפות בעיצוב של ראשי בעלי חיים והיו מסוגלות לפלוט מספר גוונים שונים של צלילים בבת אחת.[1] במהלך ביקורה של המלכה אליזבת השנייה בסין בשנת 1986 שוחררה להקת יונים מצוידת במשרוקיות בכיכר טיאננמן.[3] בבייג'ינג כינו את להקות היונים שנשאו משרוקיות "יונים מסובבות הראש" כי האנשים ברחוב היו מרימים את ראשיהם להביט ביונים החגות במעגלים מעל העיר לפחות פעמיים ביום[2].

בשל התקדמות הפיתוח העירוני והרגולציה ההולכת וגוברת צלילי שריקת היונים הפכה נדירה בערי סין המודרניות, הצלילים העירוניים שהיו בערים עד שנות ה-90 של המאה העשרים הלכו ונעלמו כמעט לחלוטין.[6] בעוד שבשנות ה-70 היו אולי 5–6 אנשים בכל רחוב בבייג'ינג שהחזיקו יונים עם משרוקיות, בעיר המודרנית, נדיר למצוא אפילו אדם אחד שמשתמש במשרוקיות יונים ברובע שלם.[6] השימוש במשרוקיות יונים בערים הסיניות תועד על ידי קולין צ'ינרי, יועץ בריטי שביצע הקלטות קול של שריקות המשרוקיות עבור תערוכות במוזיאון התרבויות בבייג'ינג המסורתית ברובע דונגצ'נג.[6] במוזיאון פיט ריברס הממוקם באוקספורד ישנן דוגמאות של משרוקיות יונים סיניות ואינדונזיות מסורתיות (כולל אחת המותקנת על יונה מפוחלצת) כמו גם סוגים מודרניים יותר.[1]

המלחין מאן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יונה עם משרוקית יונים ממיכל פלסטיק שפיתח נתנאל מאן

נתנאל מאן (אנ'), שהיה מלחין וגר בסמוך למוזיאון פיט ריברס באוקספורד[3][7] נתקל במשרוקיות היונים לראשונה בתחילת שנת 2000 בארון ויטרינה במוזיאון והוא רצה לשמוע איזה צליל הן משמיעות.[3] בשנת 2010 הוא החל לעסוק וללמוד אודות אוסף משרוקיות היונים של המוזיאון. הוא פרסם מודעה במגזין יוני המרוץ הבריטי British Homing World (אנ'), שהוא מעוניין ביונים כדי שיוכל להצמיד אליהן משרוקיות, אך לא קיבל תגובה.[7] כעבור זמן איגוד היונים הלאומי הבריטי קישר אותו עם פיט פטרביציוס Petravicius (המכונה "היונה פיט"), שהיה מגדל יוני מרוץ. עם יצירת הקשר הראשוני פטרביצ'יוס חשב שהשיחה עם מאן זו מתיחה; עם זאת, הם החלו בשיתוף פעולה.[3]

מאן ניסה בהתחלה להרכיב על יונים כמה משרוקיות העשויות מעץ שהוא הביא מג'אווה, אך אלה התגלו ככבדות מדי.[8] הוא ניסה לייצר משרוקיות משלו שהיו עשויות מכדורי פינג פונג, משרוקיות כלבים, משרוקיות ממכלי פלסטיק ועוד.[3][8] הוא גם ניסה לבנות משרוקיות המודפסות במדפסת תלת־ממד.[3] מאן הצמיד את המשרוקיות שלו ליונים על ידי הצמדת שתיים מנוצות הזנב שלהן ואבטח אותן באמצעות מוט.[3] פטרביצ'יוס היה האדם היחיד בבריטניה שאימן יונים לחזור לשובך נייד שהורכב על הטוסטוס שלו. אימון היונים לחזור לשובך הנייד היה חיוני מאוד להופעות שהוא ביצע עם היונים, שכן אחרת היונים היו חוזרות במהירות לשובך הביתי שלהן, ומשאירות את קהל שלו מאוכזב.[8]

פטרביצ'יוס השתמש ביונים מסוג ברמינגהאם רולר (אנ') שהתאימו היטב להופעות הבידור שלו. מכיוון שהן היו מסוגלות לבצע סלטות מהירות ואקרובטיות במהלך ההופעות.[1] משרוקיות היונים שהוצמדו להן השמיעו צלילי שריקה שהשתנו בהתאם לתנועת הכנפיים, תאוצת היונה, מהירות הרוח, כיוון הרוח ומיקומן של היונים בתוך הלהקה.[9] הופעות היונים של מאן ופטרביצ'יוס תוארו כ"הופעות שאין דבר דומה להן".[7][9] בהופעות מאן לווה את מעוף להקת היונים בשירי עם,[3][8] הקהל התבקש לשכב על הדשא עם הפנים לשמים כדי לחוות את ההופעה.[7] בחודש מאי 2013 ובשנת 2014 מאן קיים שיתוף פעולה עם אמנית המיצג האמריקאית בייבי די (אנ').[10] ביצוע הופעת הבכורה שלהם היה בפסטיבל ברייטון (אנ') במאי 2013 ובשנת 2014 הצמד זכה בפרס באטרוורת' להלחנה (אנ') בהופעה בה מאן שילב את צלילי משרוקיות יונים, שנשאו היונים לצלילי המנגינות.[7][9]

מגוון של משרוקיות יונים בבייג'ינג, סין

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 5 Allison C. Meier, Pigeon Whistles: From Utilitarian to Orchestral, JSTOR Daily, ‏2018-03-24 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ 1 2 3 刘冬, The Pigeon Whistle: A Defining Sound of Old Beijing, China Today (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 BBC Radio 4 - The Pigeon Whistles, BBC (באנגלית בריטית)
  4. ^ Clark, Mitchell (2006). "Chinese Instruments in the Galpin Collection of the Museum of Fine Arts, Boston, with a Focus on the Sound-Makers". The Galpin Society Journal. 59: 213. JSTOR 25163867.
  5. ^ "Pigeon Whistles". Bulletin of the Pennsylvania Museum. 3 (12): 78. 1905. doi:10.2307/3793668. JSTOR 3793668.
  6. ^ 1 2 3 刘冬, The Pigeon Whistle: A Defining Sound of Old Beijing, China Today (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 4 5 Pigeon Whistles: ‘The closest thing I’ve ever experienced to heaven’, the Guardian, ‏2014-08-22 (באנגלית)
  8. ^ 1 2 3 4 "Pigeon whistles: Audible Forces features pigeons 'making music'". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-06-26. נבדק ב-2022-06-11.
  9. ^ 1 2 3 "Pigeon Whistles: An Orchestra in Flight". Pitt Rivers Museum (באנגלית). 7 בנובמבר 2017. נבדק ב-17 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Todd, Bella (22 באוגוסט 2014). "Pigeon Whistles: 'The closest thing I've ever experienced to heaven'". The Guardian (באנגלית). נבדק ב-17 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משרוקית_יונים&oldid=37899951"